העולם ככפר גלובאלי מרושת

אלונה פורקוש ברוך

"קראתי במקום כלשהו שכל פרט על-פני כדור הארץ מופרד ממשנהו על-ידי 6 אנשים בלבד. 6 דרגות של הפרדה בינינו לבין כל האחרים על-פני כדור הארץ... כל אחד... אני מחובר, אתם מחוברים, לכולם על-פני כדור הארץ בנתיב של 6 אנשים."
(John Guare, 1990)
להמחשה נוספת, אנא היכנסו לקישור למשחק 6 דרגות של קווין בייקון

הקדמה
רשתות חברתיות הם חלק אינטגראלי מחיינו. אנו, כמובן, מצויים במרכז היקום, אולם חברינו מוכרים לנו, וכן הקשרים ביניהם – ואותם ניתן לדרג לפי מידת הקירבה אלינו, החל מקשרים הדוקים ועד לקשרים רופפים. המעגל החיצוני הוא של אנשים שמוגדרים כמכרים; לרוב מדובר בסדרי גודל של מאוד אנשים, ועד אלפים בודדים (Wellman, 2007).
מי שמחובר לאינטרנט (ובימינו – מי לא מחובר?!), מכיר את המונח העכשווי רישות חברתי, ובאנגלית social networking. אתרים חברתיים וכן אתרי שיתוף בתכנים אשר מציעים גם אפשרויות של רישות חברתי פונים כיום להמוני משתמשים, עד כדי כך שבבדיקת הרגלי צריכה של גולשים באינטרנט, אתרים אלה נצפים בהיקף של כחצי מכלל הצפיות באתרי אינטרנט – וזה עוד נתון משנת 2006!(Breslin and Decker, 2007)

מהיכן בא הצורך?
עוד מתחילת דרכה של האינטרנט, הוטמעה התפיסה לפיה לא רק המכונות – המחשבים – מחוברים, אלא גם האנשים. תחילה באופן סמוי ובאמצעים פשוטים, לדוגמה: אימייל, רשימות תפוצה, לוחות מודעות, ובהמשך – באופן גלוי, אשר אף מעודד קשרים אלה, באמצעות המידע המוצג בפרופיל האישי, ואשר מאפשר חיבורים על-בסיס חתכי גיל, תחומי עניין, עיסוק מקצועי ועוד.
תחום הרשתות החברתיות משמש גם לפוטנציאל מסחרי אדיר: המלצות לגבי רכישת סחורות, פרסומות וכדומה. המונח Social Networking Services או בקיצור SNS, משקף את הגישה העסקית: מרחב אישי של הפרט, בתוספת כלים טכנולוגיים המאפשרים אינטראקציה עם אחרים ברשת. כלים אלה מאפשרים שיתוף בתכנים טקסטואליים, בתמונות, בסרטונים ועוד (Ahn et al., 2007).

מיהם הגולשים ברשתות החברתיות?
שאלה מעניינת היא: האם ישנם מאפיינים ייחודיים לאנשים המשתמשים-נמצאים ברשתות חברתיות, בהשוואה לאלה שלא נמצאים שם. לפי ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה, ואשר בחן שאלה זו ברשתות חברתיות, עם דגשים על הרשתות  Facebook, MySpace, Xanga ו- Friendster, נשים עושות שימוש באתרים אלה באופן משמעותי יותר מגברים! המחקר גם התמקד בהבחנה בין הרשתות עצמן, ולפיו לבנים עושים שימוש בFacebook יותר מאשר אוכלוסיות אחרות. כמו כן, סטודנטים שנבדקו במחקר, ואשר הוריהם בעלי השכלה אקדמית, הסבירות שישתמשו ב-Facebook גבוהה יותר. נראה כי ה - Facebook מיצב את עצמו כמרחב המיועד לאנשים בעלי מאפיינים אתניים ומאפייני השכלה מסוימים. באופן כללי, אנשים אוטונומיים ובעלי ניסיון ישתמשו ברשתות החברתיות בסבירות גבוהה יותר מאחרים (Hargittai, 2008).

המהפכה כבר כאן
בכתבה שפורסמה באתר TheMarker בתאריך 30.10.08, טען אורן פרנק, כי הרשתות החברתיות מובלות למהפכה בניהול חיינו החברתיים, בשל שקיפות המידע האישי" "המשפחה והחברים הקרובים שלנו יוגדרו מחדש, התארגנויות פוליטיות ומסחריות ישתנו. כבר עכשיו אנחנו רואים כיצד עולם שבו האינפורמציה פתוחה וידועה לכולם כופה שינוי על מדיניות העסקת עובדים, שיטות ניהול, שמירת סודיות, ניהול משברים, וכך הלאה." וזה עוד לפני שדיברנו על הסביבות התלת-ממדיות...
ואנחנו, בחינוך? מאמר שפרסמו אברום רותם ועידית אבני מסכם את המושג רשת חברתית חינוכית. אסופת מקורות מידע בנושא רשתות חברתיות ערך עמי סלנט – וזו מפורסמת בפורטל של מכון מופת.
עובדה היא, שאנו חיים את המהפכה, בין אם אנו מצויים שם – ברשת חברתית באינטרנט – ובין אם לא. האם זה טוב? האם זה רע? – השאלה עצמה, לטעמי, איננה רלוונטית. כיום, כאשר רוחב הפס אינו מהווה מגבלה טכנולוגית לשיתוף במידע, פורחות הרשתות החברתיות, שהן חלק אינטגראלי מהקונספציה של ה-Web 2.0 : תמונות, טקסטים, סרטוני וידאו, מוזיקה ועוד נגישים לכל, ובכך נוצרת תופעה נוספת: החברים ברשתות החברתיות הם שבונים את האתר! שנאמר: "אני ואתה נשנה את העולם. אני ואתה – אז יבואו כבר כולם."


מקורות

Ahn, Y.Y., Han, S., Kwak, S., Moon, S. and Jeong, H. (2007). In proceedings of the WWW Conference, Banff, Alberta, Canada, 835-844.

Breslin, J. and Decker, S. (2007). The Future of Social Networks on the Internet. IEEE Internet Computing, November-December, 86-90.

Guare, J.(1980). Six Degrees of Separation. NY: Vintage Books.

Hargittai, E. (2008). Whose Space? Differences Among Users and Non-Users of Social Network Sites. Journal of Computer-Mediated Communication, 13, 276–297.

Wellman,  B. (2007). The network is personal: Introduction to a special issue of Social Networks (editorial). Social Networks, 29, 349–356.