אינטליגנציה ומדידתה

מה זאת אינטליגנציה?
מדידה של אינטליגנציה
מה מנבאים ציוני המשכל?
אופי האינטליגנציה : יכולת כללית אחת או יכולות ספציפיות שונות?
פיגור שכלי
התיאוריה של ריבוי אינטליגנציות
מטלות להגשה בקבוצת הדיון


  1. מה זאת אינטליגנציה?
    אינטליגנציה היא תופעה מוכרת לא רק לפסיכולוגים ואנשי חינוך. זאת אחת התכונות המרכזיות בה אנו משתמשים לתיאור אנשים בהקשרים שונים, רבים מאד יודעים שקיימים מבחני אינטליגנציה שניתן באמצעותם למדוד תכונה זאת, כלומר לייחס ערך מספרי לאדם מסוים. בשנים האחרונות הורחב השימוש במונח אינטליגנציה עם כניסתם של מושגים כמו אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה רוחנית ואינטליגנציות מרובות. למרות השימוש הרחב והעממי כל כך של מושג זה, ולמרות שכולנו מכירים אותו, לא הצליחו עד כה לענות בצורה מוסכמת על השאלה: מה זאת אינטליגנציה?
    הפסיכולוג האנגלי קרונבך השווה את האינטליגנציה לחיה שכולנו יודעים על קיומה לפי הסימנים שהיא משאירה, אבל אף אחד לא הצליח לראות אותה. הבה ננסה לדמיין את החיה הזאת, ולבחון את המשמעות של אינטליגנציה, דרך הסימנים שלה, שכולנו מכירים.

    למרות שהעיסוק המדעי באינטליגנציה החל לפני כמאה שנה, לא קיימת עד היום הגדרה מוסכמת למושג זה. היעדר הגדרה לא מנע את ההתפתחות של מדידת האינטליגנציה באמצעות מבחנים שהורכבו לצורך זה. יתירה מזאת, מבחני אינטליגנציה מהווים כיום כלים שימושיים ביותר הן בתחום המיון והן בתחום האבחון. בתחום המיון משמשים מבחנים אלה לניבוי היכולת של אנשים למלא תפקידים שונים, ובתחום האבחון נוהגים להעריך את האינטליגנציה של ילדים או מבוגרים, כחלק מאבחון כוללני של המצב הפסיכולוגי. תשאלו בודאי, כיצד ניתן למדוד מושג שלא יכולים להגדיר אותו? אכן, זה בלתי אפשרי. האנשים שפיתחו מבחני אינטליגנציה יצאו מתוך הנחות מסוימות לגבי מהותו של המושג, ותרגמו אותן לפריטים במבחן. ניתן ללמוד על ההנחות האלה מתוך עיון בפריטים, כפי שנעשה בהמשך הפרק. נציין כאן הערה מעניינית: הקושי להגיע להגדרה תיאורטית מוסכמת, מצד אחד, וההתפתחות של מדידה המושג, מצד שני, הביא להגדרה הבאה: אינטליגנציה היא מה שמודדים מבחני אינטליגנציה. לא צריך להיות מאד אינטילגנטי על מנת לעמוד על הבעייתיות בהגדרה זאת - היא מעגלית , מגדירים את המושג באמצעות עצמו. אף על פי כן, הגדרה זאת מקובלת כיום בחינת הרע במיעוטו.

  2. מדידה של אינטליגנציה
    מבחן בינה למדידת האינטליגנציה של ילדים

    המבחן הראשון למדידת אינטליגנציה של ילדים נולד מכורח של נסיבות חינוכיות. בעקבות קבלתו של חוק חינוך חובה בצרפת, לקראת סוף המאה התשע עשרה, נוצרה מציאות שהקשתה מאד על מלאכת ההוראה: אוכלוסיית התלמידים הייתה הטרוגנית ביותר וכללה תלמידים בעלי מגבלות קשות, שהיה צורך להפנותם למסגרות מיוחדות. הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה לקח על עצמו לפתח מבחן שיאפשר להבחין בין ילדים רגילים מבינת יכולת הלימודים לבין ילדים בעלי יכולות נמוכות שיש להפנותם למסגרות מיוחדות.
    בינה יצא מהנחה, שרמת האינטליגנציה של הילד משקפת את הביצוע שלו במבחן, יחסית לביצוע של רוב בני גילו, כלומר יחסית לנורמה של אינטליגנציה. במלים אחרות, ילד מפגר הוא זה שמבצע את המבחן ברמה של ילד צעיר ממנו, וילד מבריק הוא זה שמבצע את המבחן ברמה של ילד מבוגר מנו בגיולו הכרונולוגי. המבחן היה מורכב משורה של משימות, שבדקו יכולות בתחום השכלי, כמו שיפוט, הבנה, חשיבה לוגית. המשימות סודרו בסדר עולה של קושי, כך שכל משימה מתאימה ליכולת של ילדים בגיל מסוים, החל משלוש ועד חמש עשרה. איך אפשר לדעת שהמשימה מתאימה ליכולת של הילדים בגיל מסוים? בינה קבע קריטריון של 80 אחוזים תשובות נכונות. כלומר, פריט שענו עליו נכון 80 אחוזים מהילדים בגיל שלוש, נחשב למשקף יכולת נורמטיבית של ילדים גיל זה. פריט שענו עליו נכון 80 אחוזים מהילדים בגיל 15, נחשב למייצג את רמת הקושי שילדים בגיל 15 יכולים להתמודד איתה, והיא הרמה הגבוהה ביותר במבחן, שהוגבל לגיל 15.
    המבחן מורכב אם כך ממשימות בעלות סדר עולה של קושי, והציון שהילד מקבל במבחן משקף את הרמה הגבוהה ביותר שאליה הוא מגיע. ניתן ל"תרגם" את הרמה הגבוהה ביותר אליה הגיע הילד במבחן, לגיל המתאים לרמה זאת. כך, למשל, ילד שענה על השאלות שמתאימות לגיל עשר, הוא בעל יכולת של גיל עשר, ללא תלות בגיל הכרונולוגי שלו. היכולת הזאת קוראים "גיל מנטלי".
    הגרסה של המבחן שבה משתמשים היום, כוללת שאלות במספר תחומים: אינטליגנציה מילולית (אוצר מלים) אינטליגנציה חזותית מופשטת (ניתוח תבנית) אינטליגנציה כמותית (ספירה של נקודות) זיכרון לטווח קצר(זכירה של חרוזים משפטים).

    כדי לראות דוגמאות של משימות במבחן בינה, התבוננו בטבלה הבאה:
    דוגמאות של משימות במבחן האינטליגנציה של בינה

    הגיל המשימה
    3 הבוחן מראה לילד תמונה של פרח ושעון ושואל: מה זה ?
    5 הבוחן מראה לילד תמונה של את חפירה וכביש ושואל: מה זה?
    7 הבוחן שואל את הילד: מה זאת מעטפה? מה זה תוכי?
    9 הבוחן שואל את הילד: למה יש תמרורים? למה אנשים קוראים עיתון?
    12 הבוחן שואל את הילד: למה אנשים לובשים בגדים בהירים כשיוצאים לטייל בלילה?
    13 הבוחן מבקש מהילד לתת שתי סיבות למה אנשים מעדיפים מכונית על פני אופניים?
    15 הבוחן שואל את הילד: למה צריך להחזיר הלוואה?

    גיל מנטלי (MENTAL AGE)הוא, אם כך, הגיל הגבוה ביותר של ביצוע המשימות במבחן, אליו הגיע הנבחן. כיצד מסייע הגיל המנטלי למדוד את היכולת השכלית של הילד? ההנחה היא, שילד בעל אינטליגנציה נורמאלית יגיע במבחן לגיל מנטלי שחופף את גילו הכרונולוגי. כלומר ילד נורמאלי בן שבע, יענה נכון על רוב המשימות שמתאימות לגיל שבע. אם הוא עונה נכון על משימות שמתאימות לגיל שמונה, למשל, הוא "מקדים" את גילו ביכולת השכלית שלו, ואם הוא מצליח לענות על המשימות שמתאימות לגיל חמש, למשל, הוא "מפגר" אחרי היכולת של הגיל הכרונולוגי שלו.
    הרעיון הזה תורגם למדד מספרי, אשר משקף את היכולת שמפגין הילד במבחן, והוא מחושב על ידי היחס בין הגיל המנטלי לבין הגיל הכרונולוגי. המדד מכונה "מנת משכל" או באנגלית IQ : Intelligence Quotient. הנוסחה לחישוב מנת המשכל היא:



    דוגמא לחישוב מנת המשכל: ילד בן 8 שמגלה במבחן יכולת של ילד בן 10, מנת המשכל שלו תהיה:



    מטלה לבדיקה עצמית

    חשבו את מנת המשכל בכל אחד מן המקרים הבאים:
      א. ילד בגיל 6 שהשיג במבחן ציון המתאים לגיל 6?
      ב. ילדה בגיל 6 שהשיגה במבחן ציון המתאים לגיל 4?
      ג. ילדה בגיל 10 שהשיגה במבחן ציון המתאים לגיל 13?
      ד. נער בגיל 20 שהשיג במבחן ציון המתאים לגיל 15?



    מבחן וכסלר למדידת אינטליגנציה של מבוגרים
    המבחן הידוע ביותר למדידה של אינטליגנציה אצל מבוגרים פותח על ידי דייויד וכסלר בשנת 1939, וגירסה מתוקנת שלו נמצאת בשימוש עד היום. המבחן נקרא WAIS:
    WECHSLER ADULT INTELLIGENCE SCALE
    בשונה ממבחן בינה, המעניק לנבחן ציון אחד כולל של מנת המשכל, מבחן וכסלר מעניק כמה ציונים, המתייחסים לכשרים, או היבטים שונים של האינטליגנציה.
    וכסלר חילק את המבחן שבנה לשני חלקים, המכונים "סולמות": סולם מילולי, הבודק יכולות שמתבטאות בשפה, כמו אוצר מלים, וסולם ביצועי, שמתבטא ביכולות שאינן דורשות שפה מילולית, כמו השלמת תמונות. הנבחן מקבל ציון נפרד בסולם המילולי וציון נפרד בסולם הביצועי, וכן ציון כולל המחושב על סמך שני הציונים הנפרדים. יתירה מזאת, כל אחד משני הסולמות מחולק באופן משני לתת מבחנים, והנבחן מקבל ציון נפרד בכל תת מבחן. הסולם המילולי כולל את תת המבחנים הבאים: ידיעות כלליות, הבנה, חשבון, צד שווה, זכירת ספרות ואוצר מלים. המבחן הביצועי כולל את תת המבחנים הבאים: סימן מספר, השלמת תמונות, קוביות, סידור תמונות והרכבת עצמים. בכל תת מבחן יש רשימה של שאלות, או מטלות, המסודרות בסדר עולה של קושי.
    למשל,בתת מבחן של הבנה: שאלה בדרגה קלה: מה אתה צריך לעשות אם אתה מוצא ברחוב מעטפה סגורה ועליה בול בלתי משומש? שאלה בדרגה קשה יותר: מה פירוש הפתגם הכה בברזל בעודו חם?
    למשל,בתת מבחן של צד שווה: שאלה בדרגה קלה: מה משותף לעין ולאוזן? שאלה בדרגה קשה יותר: מה משותף לעץ ולזבוב?
    פרוט של תתי מבחנים מופיע להלן: (על פי אנסטזי, א. (1990). מבחנים פסיכולוגיים. האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 232-233.)

    סולם מילולי
    1. ידיעות:29 שאלות המקיפות מידע מגוון, שמבוגרים בתרבותינו רוכשים בדרך כלל במהלך חייהם. נעשה מאמץ להימנע מידע הקשור בהתמחות או בלימודים בבית הספר. ראוי להוסיף כי שאלות של ידע כללי שימשו מזה זמן רב במבחנים פסיכיאטרים לא פורמאליים כדי לקבוע את רמתו האינטלקטואלית של הפרט ואת התמצאותו בחיי היום יום.
    2. זכירת ספרות: סדרה של 3-9 ספרות המוצגות בעל פה, והנבדק צריך לחזור עליהן בקול. בחלק השני אמור הנבחן לחזור על סדרות של 2-8 ספרות בסדר הפוך.
    3. אוצר מילים: 35 מלים בסדר קושי עולה מוצגות בעל פה ובכתב. הנבחן נשאל מה משמעותה של כל מילה.
    4. חשבון: 14 בעיות בחשבון, דומות לאלה שנלמדות בבית ספר יסודי. כל בעיה מוצגת בעל פה ויש לפתור אותה ללא עזרה של נייר ועיפרון.
    5. הבנה: 16 פריטים שבכל אחד מהם מסביר הנבחן מה צריך לעשות בנסיבות מסוימות, משמעותם של פתגמים, וכדומה. מבחן זה מיועד למדוד שיפוט מעשי ושכל ישר, והוא דומה לפריטי ההבנה במחן סטנפורד בינה, אבל תוכנו הספציפי נבחר כך שיתאים להתעניינותם של מבוגרים ולפעילויותיהם .
    6. צד שווה: 14 פריטים המבקשים מן הנבחן לומר במה דומים שני דברים.

    סולם ביצועי
    1. השלמת תמונות: 20 כרטיסים ובכל אחד מהם תמונה שחסר בה משהו. הנבחן צריך לומר מה חסר בכל תמונה.
    2. סידור תמונות: 10 פריטים שכל אחד מהם מורכב מסדרת כרטיסים המכילים תמונות שיש לסדרן לפי הרצף הנכון, כך שיספרו סיפור.
    3. סידור קוביות: תת מבחן זה נעזר בסדרה של 9 כרטיסים המכילים סרטונים באדום ובלבן ובסדרה של קוביות זהות בגודלן, שפאותיהן צבועות באדום, לבן ואדום לבן. מראים לנבחן את הסרטונים בזה אחר זה ועליו לשחזר אותם על ידי בחירת הקוביות המתאימות והרכבתן.
    4. הרכבת עצמים: יש לצרף גזירי קרטון לתמונה של חפץ מוכר.
    5. קידוד מספר: המפתח כולל 9 סמלים המזווגים עם 9 ספרות. המפתח מונח לפני הנבחן והוא מתבקש למלא סמלים רבים ככל האפשר מתחת לספרות בדף התשובות תוך דקה וחצי.

    מה משמעות הציונים שמקבלים במבחני אינטליגנציה?
    בתיאור של מבחן בינה למדידת האינטיליגנציה של ילדים, נאמר שילד העונה על המבחן ברמה המתאימה לגילו, מקבל ציון 100. ציון זה משקף יכולת נורמטיבית. המשמעות של יכולת נורמטיבית היא סטטיסטית, כלומר יכולת שכלית התואמת לגיל הכרונולוגי, שכיחה יותר מיכולת שכלית שגבוהה מהגיל הכרונולוגי או נמוכה ממנו. אם נעביר את המבחן לקבוצה גדולה של ילדים, ונחשב את התפלגות הציונים (כלומר מהו מספר הילדים המקבלים כל ציון וציון במבחן), נראה שהציון 100 יופיע בשכיחות הגבוהה ביותר, וככל שהציון מתרחק מ 100, לשני הכיוונים, שכיחותו תפחת. אם נשרטט את התרשים המתקבל בהתפלגות הציונים, נקבל עקומה בצורה של פעמון. התפלגות מעין זאת מכונה "התפלגות נורמלית" והיא מאפיינת את רוב התכונות, גם הפיזיות (כמו גובה) גם הקוגניטיביות (כמו משכל) וגם האישיותיות (כמו דימוי עצמי). גם הציונים במבחן וכסלר למדידת אינטליגנציה של מבוגרים, מתפלגים באופן נורמלי, כאשר הציון השכיח ביותר, שהוא גם הממוצע, הוא 100. הציר המאוזן מתאר את הציונים המתקבלים במבחן, והגובה של הפעמון מעל ציר זה מראה את השכיחות של הציון. השיא של הפעמון הוא מעל הציון 100, כלומר זהו השכיח בהתפלגות, וככל שהציונים מתרחקים מ 100 שכיחותם יורדת באופן סימטרי בשני הכיוונים. מקובל לחלק את הטווחים של הציונים בהתפלגות הנורמלית לרמות שונות של תפקוד שכלי. רמת משכל שנעה בין 85 ל 115 נחשבת לנורמלית. חשוב להדגיש שהמונח "נורמלי" הוא בעל משמעות סטטיסטית ולא ערכית. כלומר רוב האנשים הם בעלי מנת משכל שנמצאת בטווח הזה של ציונים. למעשה ניתן לחשב את שיעור האנשים הנמצאים בכל טווח נתון של ציוני משכל (החישוב לא יוסבר כאן). חישוב כזה מראה ש 68 אחוזים מן האנשים יקבלו ציון שנע בין 85 ל 115. אנשים שנמצאים בשני הקצוות של ההתפלגות מראים מאפיינים ייחודיים של ביצוע בתחום האינטלקטואלי, שנדון עליהם בהמשך. נציין כאן שמנת משכל נמוכה מ 70 מוגדרת כפיגור, ומנת משכל גבוהה מ 130 מוגדרת כמחוננות.

  3. מה מנבאים ציוני המשכל?
    בתחילת הפרק צוין שמטרתו המקורית של מבחן האינטליגנציה שפיתח דינה, הייתה איתור של ילדים בעלי יכולות נמוכות בתחום האקדמי, על מנת שניתן יהיה להפנות אותם מראש למסגרות של חינוך מיוחד. ההנחה שעמדה בבסיס המבחן טענה שקיימת זיקה בין הכשרים שמודד המבחן לבין היכולות הדרושות להצלחה בלימודים. האם ההנחה הזאת עומדת במבחן המציאות? האם ילדים שמקבלים ציונים גבוהים במבחן האינטליגנציה אכן יגיעו להישגים לימודיים טובים יותר, וילדים שמקבלים ציונים נמוכים במבחן האינטליגנציה יגיעו להישגים נמוכים יותר בבית הספר?
    שאלה זאת היא בעלת חשיבות מרבית בהערכת טיבו ותועלתו של מבחן אינטליגנציה. היא מתייחסת למושג מרכזי במדידה של תכונות פסיכולוגיות אשר נעשית בדרכים שונות, שאחת מהן היא מבחן. מושג זה נקרא "תוקף", והוא מוגדר כמידה שבה המבחן אכן משקף את המשמעות של התכונה שהוא מודד באופן אופרטיבי, או במלים אחרות, האם המבחן אכן מודד את מה שהוא אמור למדוד?
    מאז פיתוחם של מבחני האינטליגנציה הראשונים נערכו מאות מחקרים שמטרתם הייתה לבחון את התוקף שלהם. המאפיין העיקרי שמשותף למחקרים אלה הוא בדיקה של מידת הקשר בין הציונים במבחן אינטליגנציה לבין מדדים שונים של הצלחה אקדמית, כמו ציונים בבית הספר, הערכות מורים והתמדה בלימודים. התוצאה הסטטיסטית שמתקבלת במחקרים, ומבטאת את מידת הקשר בין הציונים במבחן האינטליגנציה לבין הציונים במדד ההישגים, נקראת מתאם (קורלציה).
    הממצאים של מחקרים אלה מראים, באופן כללי, על מתאמים חיוביים, שנעים בין 0.30 ל 0.70. המתאמים שנמצאו היו גבוהים יותר ככל שמסגרת הלימודים הייתה בסיסית יותר: בבית ספר יסודי נמצאו מתאמים גבוהים יחסית, בין 0.60 ל 0.70, בבית ספר תיכון המתאמים היו בין 0.50 ל 0.60, ובלימודי תואר ראשון הם ירדו ל 0.40 עד 0.50 . משמעותם של הממצאים האלה היא, שמבחני אינטליגנציה יכולים לנבא הישגים לימודיים , אם כי ברמה בינונית ונעלה. כלומר הכשרים שנמדדים על ידי המבחן קשורים לביצוע אקדמי, אם כי הביצוע מושפע גם מגורמים אחרים אשר אינם כלולים מבחן האינטליגנציה. בנוסף, הכשרים שנמדדים במבחן האינטליגנציה רלוונטיים להצלחה בכיתות נמוכות, יותר מאשר להצלחה בלימודים הגבוהים.
    לבסוף, מחקרים שבדקו את יכולת הניבוי של מבחני אינטליגנציה למדדים שאינם קשורים להישגים אקדמיים, כמו הצלחה בעבודה או קידום בקריירה, הצביעו על מתאמים נמוכים.

    מטלה לבדיקה עצמית:
    מדוע לדעתך, מתאמים אלה היו נמוכים?



    השפעת התרבות על הציונים במבחן אינטליגנציה

    למרות שהאינטליגנציה הוגדרה בצורות שונות על ידי מומחים שונים שעסקו בתחום זה, משותפת לכולן ההנחה, שהיא מבטאת יכולת קוגניטיבית בעלת אופי אוניברסאלי,שאינה תלויה בהקשר התרבותי בו גדל הפרט. על פי הנחה זאת, המבחנים שמודדים את האינטליגנציה מאפשרים להשות בין היכולות של ילדים בחברות ובתרבויות שונות. לשון אחרת, לציונים המתקבלים במבחני האינטליגנציה תהיה אותה משמעות בתרבויות שונות.
    האומנם?
    עיינו שוב בדוגמאות של הפריטים המופיעים במבחן בינה למדידת אינטליגנציה (לעשות קישור לטבלה המופיעה בסעיף 2). אחת השאלות המשמשת למדידת האינטליגנציה של ילד בגיל 9 היא "למה יש תמרורים?". יש להניח, שילד אשר גדל כל חייו בכפר נידח ולא ראה מימיו תמרור , לא ידע לענות על שאלה זאת. סביר שהוא יתקשה או לא ידע את התשובות לכמה שאלות נוספות, שהתוכן שלהן קשור באופן מובהק למציאות של החיים בסביבה טכנולוגית. הציון שהוא יקבל במבחן יהיה נמוך מזה של עמיתו שגדל בסביבה עירונית. מבחן האינטליגנציה יקפח אם כך, ילד זה, ולכן הוא לא יהיה מבחן הוגן ולא יספק כלי תקף למדידת הכושר שהוא אמור למדוד.
    מגבלה זאת של מבחני האינטליגנציה הביאה חוקרים לנסות לפתח מבחן שיהיה משוחרר מההשפעות התרבותיות, כלומר הציון שהנבחן יקבל ישקף את היכולת ה"אמיתית" שלו ולא את המטען שרכש בשל הסביבה התרבותית בה גדל. מבחן כזה מכונה " מבחן נטול תרבות למדידת רמת המשכל"
    Culture free IQ test)). אחד הניסיונות המוכרים יותר לפיתוח מבחן נטול תרבות הוא מבחן המטריצות של רייבן. במבחן זה מוצגת מטריצה של תבניות לא מוכרות והנבחן נדרש להשלים אותה.) התבניות מוצגות באופן חזותי ללא מלל, ולכן הוא אמור למדוד יכולת קוגניטיבית שאינה מושפעת כלל מהתרבות. מחקרים שבדקו טענה זאת הגיעו למסקנה שלא כך הדבר, וההבדלים בין קבוצות תרבותיות גדולים במבחן זה אף יותר מאשר במרכיבים האחרים של מבחן האינטליגנציה.

  4. אופי האינטליגנציה : יכולת כללית אחת או יכולות ספציפיות שונות?
    אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את חוקרי האינטליגנציה נוגעת למבנה של התופעה הלא לגמרי ברורה הזאת. ניתן להציג את המחלוקת בסוגיה זאת, באמצעות שתי השקפות: השקפת הכלליות והשקפת הספציפיות.
    השקפת הכלליות גורסת שהאינטליגנציה מורכבת מיכולת כללית אחת, אשר משפיעה על התפקוד של האדם במכלול רחב של תפקידים ומטלות הקשורות בהבנה וחשיבה. השקפה זאת מיוצגת על ידי המבחן של בינה, אשר מעניק ציון אחד של מנת משכל. ילד שמקבל ציון גבוה נחשב כבעל סיכויים להצליח במגוון של מטלות, כמו חשבון, כתיבה, קריאה, רכישת שפה זרה ועוד.
    השקפת הספציפיות גורסת שאינטליגנציה היא רב ממדית, ומדובר על מושג על, שמאגד בתוכו יכולות שכליות שונות, שאינן בהכרח קשורות זו עם זו. נזכיר כאן שני חוקרים שתומכים בגישה זאת. האחד, ת'רסטון, הגדיר שבעה כשרים שונים של אינטליגנציה, על סמך ניתוח סטטיסטי שערך על תוצאות מבחני אינטליגנציה (הכשרים הם: הבנה מילולית, רהיטות מילים, מספר, מרחב, זיכרון, מהירות תפיסה וחשיבה הגיונית). השני, גילפורד, פיתח מודל של אינטליגנציה, הכולל 120 כשרים שונים.
    שילוב בין שתי ההשקפות האלה מוצאים אצל חוקר ידוע נוסף , ספירמן, אשר גרס כבר בראשית ההיסטוריה של מדידת האינטליגנציה, ב 1904, שקיים מרכיב כללי בצד מרכיבים ספציפיים של אינטליגנציה. למרכיב הכללי הוא קרא גורם g (general) ולמרכיבים הספציפיים הוא קרא גורמי (specific) s הגורם הכללי יבוא לידי ביטוי בכל פעילות שכלית של האדם. מי שגבוה בגורם זה צפוי להגיע להישגים טובים במכלול של מטלות הדורשות הבנה וחשיבה. הגורמים הספציפיים תורמים לביצוע ביכולות ספציפיות. למשל, שני ילדים שמוגדרים כאינטליגנטים מאד (גורם g גבוה) אך אחד מהם מגיע להישגים טובים במיוחד בחשבון, והשני מצטיין ביכולת הבעה, שונים זה מזה בגורם הספציפי. לפי גישה זאת, רמת הביצוע מושפעת בסופו של דבר גם מהגורם הכללי, שמהווה את הבסיס, וגם מהגורם הספציפי, שתורם את החלק הייחוד לאותו כושר.

  5. פיגור שכלי
    המונח "פיגור" מתייחס לרמות נמוכות של אינטליגנציה, שבהן ההתפתחות האינטלקטואלית, ובעקבותיה גם ההסתגלות החברתית, מפגרות, או מעוכבות, לעומת ההתפתחות הנורמטיבית. האבחון של הפיגור מבוסס על הציון במבחן האינטליגנציה, שהוא מדד אובייקטיבי, ועל הערכה של יכולת ההסתגלות החברתית של הילד. מנת משכל של 70 מציינת את הגבול של הפיגור, אם כי גם ילדים בעלי מנת משכל שבין 70 ל 80 נחשבים כגבוליים. האבחון של הפיגור מבוסס גם על יכולת ההסתגלות, כלומר המידה שבה מסוגל הפרט לבצע את התפקידים והמטלות היומיומיות הדרושים לתפקוד עצמאי, יחסית לגילו. כך, למשל, קשיי הסתגלות יכולים להתבטא בילדות המוקדמת בליקויים בשפה, בגיל בית הספר בקשיים בלימודים, בגיל הבגרות ביכולת להתפרנס וכו'. חשוב לציין, שקשיים בהסתגלות יכולים לנבוע ממגוון רחב של גורמים, שחלקם אינם קשורים כלל לאינטליגנציה, ולכן הם אינם יכולים לשמש כקריטריון יחיד לפיגור.
    נוהגים לחלק את המפגרים לארבע רמות, על פי רמת התפקוד אליה ניתן להגיע.
    1. פיגור קל (מנת משכל בין 50 ל 70): ניתן להשוות את רמת התפקוד שלהם לילדים בסביבות גיל 12-10. מפגרים בקבוצה זאת מכונים "ברי חינוך" מכיוון שהם יכולים ללמוד מיומנויות בסיסיות שיאפשרו להם תפקוד עצמאי, יחסית, ויכולים לפתח קשרים חברתיים.
    2. פיגור בינוני (מנת משכל בין 35 ל 49): רמת התפקוד שלהם מושווית לילדים בגיל בין 4 ל 7. הם יכולים ללמוד מיומנויות הדרושות למילוי הצרכים הבסיסיים (לבוש, אכילה) אך תלויים לגמרי בסביבה. מכונים "ברי אימון"
    3. פיגור קשה (מנת משכל בין 20 ל 34): רמת התפקוד שלהם מושווית לילדים מתחת לגיל 4, זקוקים להשגחה וטיפול צמודים, לרוב במסגרת מוסדית. פיגור ברמה זאת מכונה "טיפולי".
    4. פיגור עמוק (מנת משכל נמוכה מ 20): מתפקדים ברמה של תינוקות וזקוקים לסיוע של הסביבה בסיפוק כל הצרכים.

  6. התיאוריה של ריבוי אינטליגנציות
    התפיסה של האינטליגנציה כמורכבת מכמה ממדים שונים ולא מכושר גלובלי אחד, קיבלה ביטוי קיצוני, ממש מהפכני , בראשית שנות השמונים, עם הצגת התיאוריה של האורד גרדנר בדבר ריבוי האינטליגנציות. גרדנר טען שניתן להבחין במספר סוגים שונים של אינטליגנציה, שהם בלתי תלויים זה בזה. למעשה, גם בגישות קודמות, כמו ת'רסטון, למשל, מדובר על מרכיבים של אינטליגנציה, אולם כל המרכיבים האלה היו קשורים לתפקודים אינטלקטואליים כמו חשיבה, הבנה, שימוש בשפה, יכולת לוגית וכדומה. בגישה של גרדנר לאינטליגנציות מרובות יש שלושה סוגים של אינטליגנציה שאינם קשורים כלל במישור שניתן לכנותו "שכלי", ומכאן האופי המהפכני של גישה זאת. שבעת הסוגים שהציע גרדנר הם:

    אינטליגנציה מילולית (לשונית)
    רגישות לצלילים, מבנה, משמעות ותפקודן של מילים ושל שפה

    אינטליגנציה מתמטית - לוגית
    היכולת להבין ולשלוט בפעולות הדורשות חשיבה מתמטית והגיונית.

    אינטליגנציה מרחבית
    היכולת לתפוס במדויק את העולם החזותי-מרחבי ולעבד תפיסות אלה.
    דרכי הביטוי של אינטליגנציה זו הן: יצירות אמנות, שיטות ניווט, תכניות ארכיטקטוניות

    אינטליגנציה גופנית - תנועתית
    היכולת לשלוט בתנועות הגוף ולטפל בהצלחה בחפצים
    היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים בעזרת השימוש בגוף .

    אינטליגנציה בין אישית
    היכולת להבין אנשים אחרים, לגלות רגישות לצרכים שלהם, הבנה למניעים שלהם, ולשתף אתם פעולה.

    אינטליגנציה תוך אישית
    היכולת ליצור מודל מדויק ואמיתי של האני/העצמי, ובעזרתו לפעול בצורה אפקטיבית בחיי היום -יום. היכולת של האדם לגעת בחייו הרגשיים ולהבחין בין רגשותיו:
    ידע של האדם בקשר ליכולות שלו וחולשותיו


    אינטליגנציה מוסיקלית
    היכולת ליצור ולהוקיר מקצב, גובה צליל, גון צליל.

    מטלה לבדיקה עצמית
    אם נחשב מתאמים בין הציון הכללי של מנת המשכל (למשל, לפי מבחן וכסלר) לבין כל אחד מן הציונים של שבע האינטליגנציות לפי גרדנר, לבין אילו מתאמים נקבל? (האם כל המתאמים יהיו דומים, או חלק יהיו גבוהים יותר מהאחרים)?


    מדוע לדעתכם הביצוע במבחן המטריצות מושפע מהסביבה התרבותית של הנבחן?



    הניסיונות הלא מוצלחים לפתח מבחן שאינו מושפע מהסביבה התרבותית, שינו את התפיסה בנוגע להיבט זה של האינטליגנציה, והוליכו למסקנה שהיא קשורה מעצם טבעה בתרבות בה גדל הפרט. לפיכך, ניתן לסמוך על מבחני אינטליגנציה כאשר משווים ציונים של אנשים באותה תרבות, אבל יש להיזהר כאשר רוצים להשוות בין ציונים של נבחנים בתרבויות שונות.


מטלות להגשה בקבוצת הדיון
  1. בהסתמך על הניסיון האישי שלכם, באיזו השקפה אתם תומכים: האינטליגנציה כמשקפת כושר אחד גלובלי או האינטליגנציה כמורכבת ממספר כשרים? נמקו את התשובה.
  2. בהתחשב בעובדה שמבחני אינטליגנציה משמשים לצורך מיון ללימודים ולתפקידים שונים, מה יכולה להיות המשמעות של אימוץ התפיסה הכללית לעומת אימוץ התפיסה הרב ממדית?
  3. תלמיד שנכשל בחשבון טוען שאין טעם ללמוד למבחן חוזר, כי גם אביו היה חלש מאד בחשבון וזה עבר אליו בתורשה. מה התשובה שהייתם עונים לו לאור הפרק שקראתם והניסיון האישי שלכם?



כל הזכויות שמורות למכללת לוינסקי לחינוך