עיבוד הנתונים

לאחר איסוף הנתונים מתבצע שלב של עיבוד וניתוח, אשר מטרתו לקבל תמונה ברורה ומאורגנת של התופעות אשר נמצאו במחקר. אם הנתונים נאספו באמצעות שיטות מובנות, כמו דפי תצפית, שאלונים, מבחני הישגים או מדדים ביולוגיים, עיבוד הנתונים נעשה באמצעות ניתוחים סטטיסטים. הניתוחים הסטטיסטיים מאפשרים לקבל תמונה כמותית של התופעות שנמצאו, לערוך השוואות בין קבוצות או בין מצבים שמעניינים את החוקר, ולענות על השאלה האם השערות המחקר אוששו או הופרכו. אם הנתונים נאספו באמצעות תצפיות פתוחות או ראיונות, שיטת העיבוד היא שונה, ומכונה "ניתוח איכותי".
השלב האחרון במחקר מתרחש עם תום עיבוד הנתונים , ומטרתו היא לבחון את המשמעויות של הממצאים ולהסיק את המסקנות הנובעות מהן. המשמעויות יכולות להתבטא בכמה מישורים. למשל, מהו הקשר בין ממצאי המחקר לבין הידע שהיה ידוע בנושא במחקר. האם הממצאים תומכים בממצאים של מחקרים קודמים בנושא, האם הם מרחיבים את יכולת ההכללה גם לאוכלוסיות ומצבים נוספים. אם הממצאים עומדים בסתירה לממצאים קיימים, על החוקר להצביע על הסברים אפשריים ולהציע מחקרים נוספים במטרה להבהיר את התמונה. המשמעויות יכולות להתבטא גם בתחום היישומי, ולהוביל להמלצות מעשיות בתחום הנחקר.
לבסוף, המחקר כולו חייב להיות מוצג באמצעות דוח כתוב. לולא דוח כזה לא ניתן יהיה לעשות שימוש פומבי בידע שנאסף, והרי מטרתו של המחקר היא להעשיר את הידע. הדוח הכתוב אמור להתייחס לכל השלבים של המחקר, כלומר, תיאור הרקע התיאורטי שכולל את הידע הקיים בתחום, הצגה של שאלת המחקר והשערות המחקר, תיאור מפורט של כלי המחקר והמשתתפים בו, תיאור של עיבוד הנתונים והתוצאות שהתקבלו, ודיון במשמעויות של הממצאים.