שאלת מחקר

מחקר פסיכולוגי הוא תמיד מכוון מטרה: הוא נערך על מנת לענות של שאלה. תוכן השאלה מתייחס, מעצם טבעה של הפסיכולוגיה, להיבט כלשהו של ההתנהגות האנושית. אופן ניסוח השאלה מלמד על אופייה האמפירי, דהיינו ניתן לענות עליה באמצעות איסוף נתונים. למשל, לא ניתן לערוך מחקר פסיכולוגי שיבדוק את השאלה " האם יש לתת לגיטימציה חוקית לצריכה של סמים?" אבל ניתן לחקור את השאלה: "האם לגיטימציה חוקית לצריכה של סמים קלים תגביר את הצריכה של סמים קשים?" שאלת המחקר קשורה תמיד לתחום בפסיכולוגיה, או לשילוב בין כמה תחומים. למשל, השאלה " האם צפייה בטלביזיה מגבירה התנהגות אלימה של ילדים?" קשורה בתחום של למידה, כלומר רכישת התנהגויות חדשות, ובתחום של התנהגות תוקפנית
שאלת המחקר אינה תלושה מהקשר רחב של ידע. היא נגזרת מתוך הידע המדעי הקיים בתחום הנחקר, שנאסף באמצעות עבודות קודמות, וצריכה להיות מקושרת לידע הזה. הבחירה בשאלה מסוימת יכולה לנבוע מהיעדר ידע בהיבט מסוים של התחום הנחקר, מהרצון להרחיב את הידע לאוכלוסיות אחרות או לתנאים אחרים, מהרצון לשחזר ממצא קודם, מאי התאמה בין ממצאים של מחקרים קודמים המתייחסים לאותו נושא. לעיתים נערכים מחקרים בתחום שנחקר מעט מאד והם מיועדים לחשוף ידע חדש באותו תחום.