שיטות לאיסוף נתונים

חוקר שעוסק באיכות ההוראה של מורים, הציע להגדיר משתנה זה באמצעות שלוש הגדרות אופרציונאליות:

תצפית על התנהגות המורה בזמן שיעור, תוך התמקדות בנושאים כמו : ניסוח ברור של חומר הלימוד, הפעלה של תלמידים, קישור החומר לשיעור קודם, יחס של כבוד לתלמידים, העניין שמצליח המורה לעורר אצל התלמידים.

שאלון משוב שממלאים התלמידים בסוף הקורס ומתייחס לאותם הנושאים שנכללו בתצפית.

בדיקת מספר ההשתלמויות המקצועיות בהן השתתף המורה בשלוש השנים האחרונות.

שמתם לב בודאי, שכל אחת מן ההגדרות האלה מובילה למדידת איכות הוראה של המורה באמצעות שיטה אחרת: בהגדרה הראשונה תיעשה מדידת המשתנה באמצעות צפייה במורה, ההגדרה השנייה מובילה לשימוש בשאלון על מנת למדוד את המשתנה, וההגדרה השלישית מובילה לשימוש בנתונים קיימים, רישום של השתתפות מורים בהשתלמויות מקצועיות. ההגדרות האופרציונאליות מגדירות איך ייאספו הנתונים ולכן ניתן להתייחס אל ההגדרות האופרציונאליות כאל שיטות או כלים לאיסוף נתונים במחקר.
בחלק זה של השיעור נבהיר כמה מן השיטות העיקריות לאיסוף נתונים, בהן משתמשים במחקר בתחום הפסיכולוגיה ובתחומים נוספים של מדעי ההתנהגות, כמו חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

תצפיות
תצפית היא שיטה לאיסוף נתונים, אשר מבוססת על התבוננות בהתנהגות ורישום של תוצאות ההתבוננות. היתרון המרכזי של התצפית הוא ההתרשמות הישירה, הבלתי אמצעית של החוקר בנוגע למושא המחקר, כלומר ההתנהגות של המשתתפים. ניתן להבין יתרון זה באמצעות השוואה לשיטות אחרות, כמו שאלונים, בהן הקשר בין החוקר לבין ההתנהגות הנחקרת מתווך על ידי ממלא השאלון. חשבו על ההבדל בין תצפית על התנהגות המורה בכיתה, לבין שאלון שימלא המורה על התנהגותו בעת השיעור. סביר להניח שההתבוננות הישירה תוביל לתמונה אמיתית יותר, בעוד אשר התוצאות של השאלון עלולות להיות מושפעות מגורמים אחרים, כמו הנטייה של ממלא השאלון לשפוט כל דבר בחומרה יתירה. החסרונות של התצפית הם המשאבים הגדולים הכרוכים בהפעלתה, כמו זמן ואימון מוקדם של הצופים, וכן השפעה אפשרית של עצם עריכת התצפית על התנהגותם של הנצפים. סביר להניח שהתנהגות המורה בכיתה תהיה שונה בשיעור שצופים בו לעומת שיעור שלא צופים בו.
יש מספר סוגים של תצפית, ונסתפק כאן בציון שני סוגים מוכרים: תצפית מובנית ותצפית פתוחה. תצפית מובנית מבוססת על נושאים מוגדרים מראש, או קריטריונים לצפייה, אשר מנחים את הצופים בהתנהגות הנחקרת. הנושאים מהווים היבטים של ההתנהגות הנחקרת, אשר הוגדרו מראש על ידי החוקר, והצופים מתבקשים לסמן לגבי כל נושא, או קריטריון, האם הוא בא לידי ביטוי בהתנהגות הנצפית, או באיזו מידה הוא בא לידי ביטוי. סימון זה נעשה על גבי דף תצפית. דוגמא לדף תצפית שמיועד לבדוק איכות הוראה של מורה: (בחרנו מספר מצומצם של פריטים כדי להדגים כיצד נראה דף תצפית)

התבוננו בהתנהגות המורה בשיעור וסמנו באיזו מידה באה לידי ביטוי כל אחת מההתנהגויות הבאות:

ההתנהגות	בכלל לא	במידה מועטה	במידה בינונית	במידה רבה
הגדיר את מטרות השיעור
הפעיל את התלמידים
הצליח לעורר עניין בקרב התלמידים
נתן דוגמאות המאפשרות ישום החומר

תצפית פתוחה מבוססת על התרשמות של הצופה מההתנהגות בה הוא מתבונן והוא אינו מונחה מראש להתמקד בנושאים מסוימים. הרישום של תצפית פתוחה אינו נעשה באמצעות טבלה או כל טופס שמגביל את תיאור ההתרשמויות. המטרה היא להגיע לתיאור מלא ומפורט ככל האפשר של התופעה הנצפית. אם נשתמש בתצפית פתוחה במחקר על איכות ההוראה של מורים, התוצאה של התצפית תהיה רישום מילולי מפורט של כל מה שראה הצופה ונראה לו חשוב .
היתרונות העיקריים של תצפית מובנית הם שניים: ראשית, היא נעשית באמצעות מכשיר אחיד, כלומר צופים שונים ישתמשו באותו מכשיר, ולכן התוצאות פחות מושפעות ממאפיינים סובייקטיביים של הצופה. שנית, היא מאפשרת מדידה כמותית, מספרית, של התופעה הנחקרת, וכתוצאה מכך ניתן להשתמש בה באופן סטטיסטי, למשל, להשוות בין קבוצות שונות של מורים. היתרונות של התצפית הפתוחה הם: ראשית, היא מאפשרת לקבל תיאור מפורט יותר של התופעה הנחקרת בגל העובדה שאין הגבלה מראש של ההיבטים בהם מתמקדים בתהליך הצפייה. שנית, היא מאפשרת ללמוד על התהליכים ולא רק על התוצרים של ההתנהגות הנחקרת. למשל, אם נצפה בהתנהגות של מורים בתצפית פתוחה, ניתן ללמוד לא רק האם המורה מפעיל את התלמידים במהלך השיעור, אלא גם איך הוא עושה זאת.
תצפיות פתוחות שכיחות יותר במחקרים שנעשים על ידי אנתרופולוגים וסוציולוגים. תחומים אלה מתמקדים בחקר תופעות חברתיות מורכבות, וההבנה שלהן מחייבת התבוננות אינטנסיבית וממושכת, שאינה מוגבלת על ידי נושאים ספציפיים. מחקר אנתרופולוגי מבוסס לעיתים קרובות על תצפיות של שנים, שנערכות על ידי חוקרים שחיים בתוך החברות אותן הן חוקרים. תצפיות מובנות מאפיינות יותר מחקרים פסיכולוגיים, במיוחד כאשר ניתן להגדיר מראש את ההתנהגויות בהן רוצים לצפות.

שאלונים מובנים
השיטה המוכרת והשכיחה ביותר לאיסוף נתונים במחקרים בתחום מדעי ההתנהגות היא שאלון. השאלון המובנה מורכב מפריטים אשר מהווים היבטים של הנושא הנחקר, וממלא השאלון מתבקש לסמן תשובה אחת מתוך כמה תשובות אפשריות שמוצגות בפניו. דוגמא לשאלון שבודק סיבות לבחירה במקצוע ההוראה:

לפניכם רשומים היגדים המתארים סיבות לבחירה במקצוע. באיזו מידה כל אחת מהסיבות הללו נכונה עבור הבחירה שלכם במקצוע ההוראה:

ההיגד	בכלל לא	במידה מועטה	במידה בינונית	במידה רבה
המקצוע מאפשר מימוש של יכולות אישיות
המקצוע מקנה ביטחון כלכלי
המקצוע מעניק יוקרה חברתית
המקצוע מאפשר להשפיע על החברה

שלוש סיבות עיקריות לשימוש הרב בשאלונים: ראשית, ניתן לאסוף באמצעותם כמויות גדולות של נתונים בעזרת משאבים מצומצמים. אם רוצים ללמוד על איכות ההוראה של מורה באמצעות שאלונים, ניתן לקבל חוות דעת של עשרות תלמידים שימלאו שאלון במשך כעשר דקות. תצפית, לעומת זאת, תהיה ממושכת ותתבסס על חוות דעת של מספר צופים מצומצם (קצת קשה להכניס לכיתה שלושים צופים.) שנית, השאלונים הם אחידים, בדומה לדפי תצפית מובנים, ולכן אופי התשובות המתקבל באמצעותם הוא אובייקטיבי ואינו מושפע מאפיינים של החוקר עצמו. (בשונה מראיון, למשל, שבו המראיין עלול להתנהג באופן שונה עם כל מרואיין, כי מדובר על אינטראקציה בין שני אנשים). שלישית, יש נושאים הכלולים בהתנהגות האדם, שלא ניתן לבדוק אותם באמצעו תצפיות או שיטות אחרות, אלא רק באמצעות דיווח של האדם עצמו. למשל, ציפיות של מורים חדשים מעבודתם, עמדות של אמהות כלפי גידול ילדים. בנוסף על כך, השאלונים המובנים מאפשרים מדידה כמותית של התופעות הנחקרות, שימוש בכלים סטטיסטיים והשוואה בין קבוצות שונות.

לשאלון שני חסרונות עיקריים: ראשית, ההתנהגות הנחקרת מוגבלת לאותם פריטים הכלולים בשאלון, ויתכן שיש בה היבטים נוספים שלא יבואו לידי ביטוי. שנית, התשובות לשאלון עלולות לא לשקף במדויק את העמדות האמיתיות של המשיבים. חשבו למשל על שאלון שבודק צריכת סמים בקרב בני נוער. ניתן להתגבר על החיסרון הראשון באמצעות שילוב שאלות פתוחות בשאלון. שאלה פתוחה אינה מגבילה את המשיבים באפשרויות נתונות מראש, אלא מאפשרת למשיבים לבחור את הנושאים ולהתייחס אליהם בהרחבה. ניתן להתגבר על החיסרון השני על ידי שימוש ביותר משיטה אחת להגדרה של אותה התנהגות, ולעשות הצלבות בין המידע שמתקבל משאלונים לבין מידע שמתקבל באמצעות שיטות אחרות.

ראיונות
הראיון דומה לשאלון כשיטה לאיסוף נתונים, בכך שהוא מבוסס על תשובות שנותנים המשתתפים במחקר לשאלות שמוצגות להם. הראיון שונה מהשאלון בשני מאפיינים עיקרים. ראשית, הוא פתוח, כלומר המרואיינים אינם מתבקשים לבחור מבין תשובות מוכנות מראש, אלא לבטא באופן פתוח את התייחסותם לשאלה. (ניתן להשתמש גם בראיונות מובנים, אולם שימוש זה שכיח פחות מאשר ראיונות פתוחים, ונעשה כאשר התנאים לא מאפשרים שימוש בשאלון מובנה, כמו מחקר טלפוני או מחקר על אוכלוסייה שמתקשה לקרוא ולכתוב). היתרון של השאלות הפתוחות הוא בכך שהן מאפשרות לנחקר לתת ביטוי מלא למשמעות של התופעה הנחקרת ועוזרות לגלות ממצאים שהיו נעלמים מעיני החוקר לו היה משתמש אך ורק בשאלות מוכנות מראש. החיסרון של שאלות פתוחות הוא בקושי לעבד אותן מבחינה כמותית. המאפיין השני שמבדיל את הראיון משאלון הוא האינטראקציה שמתרחשת בין שני השותפים לראיון. המשתתף במחקר אינו מגיב לאובייקט (כמו שאלון) אלא לבן אדם. היתרון של האינטראקציה הוא בהגברת הגמישות של הראיון ככלי לאיסוף נתונים. המראיין יכול לבקש מהמרואיין הבהרות, הרחבות והדגמות של התשובות ובנוסף, יש באפשרותו לשנות את המהלך המתוכנן של הראיון ולהציג שאלות שלא חשב עליהן מראש, בהתאם לתשובות שניתנות על ידי המרואיין. החיסרון של האינטראקציה הוא בהשפעה האפשרית של המראיין על התשובות של המרואיין, גם כאשר השניים אינם מודעים להשפעה כזאת.

שימוש בנתונים קיימים
אחת ההגדרות שהצענו קודם למשתנה שחיקה בעבודה, הייתה שיעור היעדרויות מהעבודה. על מנת לאסוף נתונים על היעדרויות מהעבודה, אפשר להשתמש בשאלון שימלאו העובדים, אבל ניתן, ואף רצוי, להשתמש לצורך זה ברישומי נוכחות של עובדים, שמתנהלים במקומות עבודה באופן שוטף. שימוש ברישום כזה יהיה מדויק יותר משאלון לעובד. מקרה זה מדגים שיטה נוספת לאיסוף נתונים במחקר: שימוש בנתונים קיימים. היתרון הגדול ביותר של שיטה זאת נעוץ בכך שהנתונים שיתקבלו באמצעותה יהיו יותר מדויקים, כי הם אינם חשופים להטיות של נתונים המופקים על ידי אנשים במיוחד לצורך המחקר. ניתן להשתמש במאגרים של נתונים סטטיסטיים אשר נאספים באופן שוטף בארגונים ובמוסדות שונים. למשל, השנתון הסטטיסטי לישראל, תיקים רפואיים מאמרים בעיתונים וכדומה. כמו כן ניתן לעשות שימוש בנתונים שמופקים על ידי אנשים בצורה ספונטאנית ולא ממוסדת, כמו ציורים של ילדים, יומנים אישיים וכדומה.

שיטות נוספות
בנוסף על השיטות שתוארו עד כה, נזכיר בקיצור כמה שיטות נוספות
מבחני הישגים: דומים לשאלונים, אבל בודקים כישורים קוגניטיביים או הישגים לימודיים, ולכן השאלות או המטלות שמוצגות לנבדקים כוללות תשובות נכונות. הציון משקף את רמת הביצוע של הנבדק במשתנה הנבדק, בעוד אשר בשאלונים משקף הציון את העמדה של הנבדק במשתנה הנחקר.
דוגמא: מחקר בפסיכולוגיה התפתחותית בודק האם תינוקות שנחשפו בגיל שנה לאותיות ולמילים ילמדו מהר יותר לקרוא ולכתוב בגיל שש מאשר תינוקות שלא נחשפו לגירויים אלה. המשתנה התלוי הוא מהירות הרכישה של הקריאה והכתיבה, ועל מנת למדוד אותו נשתמש במבחן הישגים של שתי המיומנויות האלה.
מדדים ביולוגיים: לתופעות פסיכולוגיות יש ביטויים גופניים, ולכן ניתן להשתמש במדדים של פעילות ביולוגית כאמצעי מדידה של משתנים פסיכולוגיים. לדוגמא, מחקרים שעוסקים בתגובות אנשים למצבי לחץ משתמשים בתגובות כמו דופק והזעה על מנת למדוד את רמת הלחץ, במחקרים על שינה משתמשים בפעילות החשמלית המתרחשת במוח על מנת למדוד תופעות שונות הקשורות לשינה.
מבחני מצב: יש מחקרים בהם יוצרים מצבים מלאכותיים שמטרתם לבחון התנהגויות של אנשים בתנאים שמעניינים את עורכי המחקר. למשל, במחקר שבדק תגובות של ילדים למצבי תסכול, הכניסו ילדים לחדר מלא צעצועים, אבל הגישה אליהם הייתה חסומה בדלת זכוכית. צפייה בהתנהגות הילדים גילתה תגובות של תוקפנות. למעשה, שיטה זאת מהווה סוג של תצפית, אבל בניגוד לתצפית שמתרחשת בתנאים טבעיים, מבחני מצב נבנים על ידי הנסיין כך שיתאימו למדוד את המשתנים בהם הוא מעוניין.