תדריך לכתיבה עבודה אקדמאית - כתיבה ושכתוב - סיכום ממזג מידע

סיכום ממזג מידע

מיזוג מידע הוא תהליך מורכב של קריאה וכתיבה, שבמסגרתו קוראים הלומדים טקסטים על נושא מסוים וממזגים אותם על ידי ברירת תכנים מתוך הטקסטים השונים וקישור ביניהם. כך נוצר תוצר טקסטואלי חדש, הנסמך גם על הידע הקודם של הלומד וגם על התכנים החדשים (שגב-מילר, 1998).
לאחר שאותרו מקורות, נרשמו וסוכמו, מן הדין ליצור מהם יחידה אחת בה יתמזגו הסיכומים השונים. לשם כך ממיינים ומסדרים אותם בהתאם לזיקת הנושאים והתכנים שבהם, תוך בחירה, מיון, השמטה והוספה של פרטים (לצורך זה אפשר להיעזר בטבלאות להשוואת המקורות ולבדוק איך מתקשר מקור אחד למשנהו). נוצר תוצר טקסטואלי חדש, ובו עיקרי התוכן של הטקסט. תוצר זה הוא טיוטה ראשונה של העבודה. בטיוטה זאת מותר ורצוי להרחיב דברים ולהוסיף - לצורך הסבר והבהרה - דוגמות, תיאורים, הקבלות, פירוט ושאר דרכי הסבר. בסיכום כזה, יותר מאשר בשאר הסיכומים, הכותב הוא הקובע את סדר הפרטים, לא בהכרח לפי סדרם במקורות המידע.

יש שהכותב ימצא שמקור מידע אחד דן במושגים או בפרטים הנזכרים גם במקור אחר, והפרטים דומים זה לזה או שונים ואולי סותרים. כדי למנוע סתירות או חזרות מיותרות יש להשוות בין המקורות ולמצוא את הדומה ואת השונה בין הטקסטים או בין מקורות המידע, יש לציין אלו פרטים נזכרו בשני מקורות או יותר ואֵלו נזכרו רק בחלק מהם, יש לבחון את הנאמר על פרט זה או על פרט אחר ולהשוות ביניהם. השוואה שכזאת מתבססת על מכנה משותף, תבחין (קריטריון) כלשהו: תוכן, נושא, צורה, כמות וכיו"ב. המכנה המשותף עשוי להתפרט לפריטי משנה (תבחינים או "נקודות השוואה").

מיזוג בעזרת טבלה
אפשר לערוך סיכום ממזג בעזרת טבלאות המשוות בין מקורות המידע. תפקיד הטבלה להראות את השווה ואת השונה. לשם כך יש לאתר את הקריטריונים/ תבחינים המשותפים לכל המקורות.

להלן הצעות לבניית טבלה ממזגת:
אפשרת לשאול שאלות לאיתור התבחינים:
מה אנו משווים?
במה הם שווים?
במה הם שונים?

  • קוראים מחדש את הסיכומים השונים.
  • בוחרים מקור אחד או סיכום, שבו המידע הרב ביותר על הנושא או שהמידע מאורגן בו כראוי או שהוא המאורגן ביותר. אם כל המקורות מרובי-מידע ומאורגנים, בוחרים כמקור ראשי ועיקרי את המהימן או את המעודכן יותר מכולם (אנציקלופדיה נחשבת למהימנה יותר מכתב-עת וספר מדעי עדיף על עיתון).
  • בכל סיכום מסמנים את הרעיונות המרכזיים המתקשרים לתבחין (הקריטריון).
  • בוחרים את התבחינים (הקריטריונים) להשוואה. נקודות / פרטים אלה עשויים לשמש כתבחינים (קריטריונים; נקודות להשוואה), אך לא תמיד. אם נזכר "אדום" בכל המקורות, הוא יהווה תבחין, אך אם במקור אחד נזכר "אדום" ובשני "צהוב", התבחין יהיה המילה המכלילה "צבע".
  • רושמים בציר האנכי שמימין את התבחינים (הנקודות להשוואה) ובראש הטבלה, בציר האופקי, את שמות המקורות.
  • ממלאים את משבצות הטבלה לפי האסטרטגיה הנוחה לכותב: אפשר לעבוד לפי סדר התבחינים, לבדוק בכל מקור מה נאמר בעניין הנדון ולהעתיקו למשבצת המתאימה. כך תתמלא השורה הראשונה בטבלה. לחילופין, אפשר לקרוא את מקור א' ולמלא את משבצות התבחינים במקומות המתאימים. אחר כך - לעבור למקור ב' וכן הלאה.

    דוגמה לטבלה:
      טקסט א' טקסט ב' טקסט ג'
    שם המאמר      
    המחבר      
    ה"אכסניה" - היכן התפרסם המאמר      
    נקודת המוצא      
    רעיונות משותפים      
    רעיונות מנוגדים      
    רעיונות משלימים      
    איך מוביל המחבר את הקורא אל הרעיון      
    הרעיון המרכזי      
    אופיו של המאמר      
    דברים מיוחדים במאמר הזה      
    ביקורת שלי על המאמר      
           

    כשמסיימים למלא את הטבלה כותבים (ממלילים) לפי את הסיכום, מרחיבים את נקודות ההשוואה למשפטים שלמים ומוסיפים קַשָּׁרִים. בעת ההמללה, שעה שהכותב ממזג ומשלב את המידע ממקורות חיצוניים וממידע אישי, שומה עליו להבחין ברורות בין יֶדע שלו לבין יֶדע שקיבל ממקורות אחרים. הבחנה זו נעשית, כבר בטיוטה הראשונה, בעזרת אִזכורי-מקורות ובעזרת ציוּן מקורן של מובאות, כמפורט להלן.